מדריך מדליק במתנה שהולך לשפר פלאים את
הקשר עם המתבגרים שלך!

ואז מגיעים הקולות של " אבל אני אמא שלו, למה הוא לא מדבר איתי על זה" 
או " יש לי כ"כ הרבה ניסיון וידע שאם הוא רק היה נעזר בי- הכל היה מסתדר לו".
כי אין אמא שלא רוצה שלילדים שלה יהיה טוב.

אז אנחנו מדברות, מנחמות, מתעניינות, לפעמים גם נדחפות וחופרות-
אנחנו עושות את הכי טוב שלנו. הבאסה היא שלפעמים הם לא רואים את זה ככה.

​

הם חווים אמא נדחפת, חופרת, משתלטת, סקרנית מידי, דאגנית, חושבת שיודעת יותר טוב.

​

הפער הזה בתפיסה מרחיק אותנו ומעיק על מערכת היחסים,
כאן בד"כ אנחנו מתרחקות, נוצר ריחוק טבעי.
הגיוני שאם אני אוהבת את הבן שלי, ויש לי מלא ביקורת עליו,
אתרחק ממנו קצת כדי לא להוציא עליו הכל.

​

והגיוני שאם הבת שלי ממש אוהבת לשתף אותי
אבל כל פעם כזו יוצא שהיא מרגישה נשפטת, היא תתרחק,
כי בסתר ליבה היא רוצה קשר טוב עם אמא,
"רק שכרגע אמא שיפוטית מידיי- אז אתרחק עד שזה יעבור".

​

והזמן עובר, והם גדלים, יותר עצמאיים ופחות צריכים אותנו והקשר הולך ודועך.
(לפעמים הוא חוזר כשהם הורים בעצמם ונקודת המבט שלהם משתנה...
אבל יש עוד זמן לזה והמדריך הזה הולך לעשות טוב לקשר שלכם כבר עכשיו).